הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו”ר השביעי של חסידות חב”ד המוכר כ”רבי מלובביץ”, היה ידוע בהתנגדותו לתיאוריית האבולוציה. את עמדתו המסתייגת הוא הביע במספר מכתבים אישיים במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת (1). הוא ביסס את גישתו על השקפתו בדבר מהות התורה וגבולות הפרשנות שלה, מחד, ותוקף טענותיו של המדע המודרני, מאידך. הוא השתייך לזרם החסידי-קבלי בפילוסופיה היהודית, בדומה לרב קוק, אך בשונה ממנו – עמדתו הנחרצת של הרבי מלובביץ’ היתה שאין להוציא את המקורות היהודיים מידי פשטם (2). תקיפותו עוררה תגובות חריפות על התעוזה לצאת כנגד תיאוריה מבוססת המקובלת על כל אנשי המדע העוסקים בתחום.
בעיניו, התורה איננה רק מערכת חוקים, הגות פילוסופית או סיפור תולדות העם. זוהי תכנית האב שלפיה ברא הבורא את העולם, ולכן – לא תיתכן סתירה בין האמור בה למסקנות הנובעות מחקר הטבע. “סתירות מדומות”, כלשונו, הן תוצאה של טעות בתהליך המדעי שעתידה להתברר ולהתעדכן. כמי שרכש השכלה מדעית באוניברסיטאות באירופה, אימץ הרבי מלובביץ’ עקרונות מהפילוסופיה של המדע וטען שהמדע המודרני מבוסס למעשה על מוסכמות ועל הנחות שאינן מוכחות ואינו טוען כלל לוודאות אלא להסתברות. (3)
מן הראוי להדגיש, שלא היתה לו כל כוונה לערער על המתודה המדעית או למעט בחשיבות העיסוק במדע. כמה מדענים העידו על העניין הרב שהיה לו בעבודתם, על עידודו ועל עצותיו – בעיקר בתחומי ההנדסה. יחד עם זאת, הרבי מלובביץ’ הדגיש את ההבחנה בין חלקו האמפירי (-נסיוני) של המדע – שעליו אין מקום לחלוק, לחלקו הספקולטיבי (-השערתי) – שאינו מתיימר להציג תיאור ודאי וסופי. כל התיאוריות כולן שייכות לתחום ההשערות, ולכן קבלתן היא תמיד בערבון מוגבל, בפרט כאשר הן מבוססות על אקסטרפולציה – הסקה לתחום בלתי ידוע, כמו העבר הרחוק. כתוצאה מכך, למרות שקיבל את המיקרואבולוציה ואפילו אפשרות תאורטית של מקרואבולוציה (4), הוא דחה את התיאור האבולוציוני של היווצרות המינים, כהשערה מסופקת שאין בכוחה להחליף את הסיפור המקראי שמקורותיו אלוהיים ולכן מוחלטים.
הערות
(1.) מכתביו הידועים של הרבי היו תקיפים מאוד, וחלקם נכתבו בנימה ביקורתית ואף תוקפנית. ניסוחים כאלה לא אפיינו אותו כלל, ויש להבינם על רקע הפגיעה שגרמו בעיות של דת ומדע באורח חייהם של יהודים שומרי מצוות באותה תקופה. באחד המכתבים החריפים ביותר שלו נאמר כך:
הופתעתי במיוחד לגלות, שעל פי הדיווח, הבעיה האמורה מטרידה אותך עד כדי פגיעה בחיי היומיום שלך כיהודי, ומפריעה לך בקיום המעשי של המצוות. כולי תקווה שהרושם שקיבלתי היה מוטעה, כי כידוע לך, העקרון היסודי ביהדות של “נעשה (תחילה) ונשמע (אח”כ)” מחייב את היהודי למלא אחר מצוות ה’ ללא קשר לרמת ההבנה, ואת הציות לחוקי התורה לעולם אין להתנות באישורם של בני אדם. במילים אחרות, העדר הבנה, ואף קיומם של ספקות לגיטימיים, לעולם אינם מצדיקים עברה על מצוות ה’, על אחת כמה וכמה כאשר הספקות אינם לגיטימיים, מפני שאין להם כל בסיס אמיתי או הגיוני, כמו בבעיה הנוכחית. (תרגום מאנגלית מהמקור כאן)
(2.) בכמה ממכתביו בנושא, הצהיר הרבי מלובביץ על חשיבות הרובד המילולי של הכתובים. למשל: “אחד הטעמים למצות שביתה ביום השביעי בכל שבוע ושבוע הוא ‘כי ששת ימים עשה ה’ את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש’. מזה מובן שששת ימי הבריאה הם ימים כפשוטם, ולא כאותם שרוצים לפרש שהכונה לשש תקופות. וכן מוכח ג”כ בכמה מקומות בדברי רז”ל”.
לשאלה מהו בדיוק פשט הכתובים ניתנו תשובות שונות, אך גישתו של הרבי היא ישירה ורדיקלית. כוונתו להבנה אינטואיטיבית קלה יותר “בשכל הפשוט”, בדומה לזו שמשמשת אותו בניתוחיו את פירוש רש”י – גדול פרשני המקרא: “משמעות המושג “פשט” היא בדרגתו הראשונית והפשוטה ביותר, כך שגם הלומד הנמצא בדרגה הנמוכה ביותר של ידע והבנה צריך להבין אותו. קנה המידה של רש”י הוא אם כן שהדברים יובנו אפילו על ידי זה שרק החל את צעדיו הראשונים בלימוד החומש, והוא – ילד בן חמש, שעליו נאמר ‘בן חמש – למקרא'”. (כללי רש”י, עמ’ 71-72)
בהמשך לכך, גם תיאורי התורה הנוגעים למציאות העולם והתהוותו צריכים להיות מובנים בהתאם למידת הבנתו של ילד בן חמש. אמנם, חשוב להדגיש, שהרבי היה מודע לחלוטין לרבדי משמעות, לעומקים ולדרכי פרשנות שונות. הוא הרבה לעסוק בביאור פסוקי התורה ומצוותיה לפי הקבלה והחסידות. אבל יחד עם זאת, הוא סבר שאת הפירוש המילולי יש לשמר, ואין לעקור אותו ו”להוציא את המקראות מידי פשוטם” אלא במקרים שבהם הדבר נדרש לפי כללי הלימוד של התורה עצמה. מי שמבקש לדחות את פשט הפסוקים על סמך קבלת תיאוריה מדעית – חוטא ב”אפולוגטיקה” ו”מעקם” את הפסוקים ודברי חז”ל כדי להתאימם למסקנות שעלולות להתברר כחולפות.
(3.) בהזדמנויות שונות חזר הרבי וטען שביקורות שהוא משמיע על מסקנות מדעיות נובעות מתפיסת המדע המודרני את עצמו. לדבריו, “המדע מצהיר שהוא מבוסס על תיאוריות; שהוא יכול לדבר במונחים של סבירות אך לא ודאות, ושבאופן כללי הוא מהווה מוצר של תצפיות אנושיות, אך אינו יכול לדעת את המציאות בפועל של הדברים” (“מורה לדור נבוך” חלק ג’ עמ’ 138). כדי לבסס את הטענה, נהג הרבי להזכיר לא פעם את הגיאומטריה הלא אוקלידית ואת עקרון אי הוודאות. האפשרות שהתגלתה במאה ה-19 לפתח גיאומטריה שאינה מבוססת על האקסיומות של אוקלידס, גילתה שאפילו תחום כמו מתמטיקה אינו חף מהנחות מוצא בלתי מוכחות. בפיזיקה, חשפה תיאוריית הקוונטים עולם מוזר ושונה, שעקרון אי הוודאות של הייזנברג הוא מעמודי התווך שלו. משמעותו של עקרון זה, לפי הרבי, היתה ערעור של עצם רעיון הסיבתיות ההכרחית שעומד בבסיס המדע, והמרתו בשפה הסתברותית. רעיונות אלה ואחרים סייעו לו לגבש עמדה לפיה המדע המודרני עצמו אינו טוען למסקנות ודאיות.
לעיתים רחוקות הביא הרבי סימוכין אקדמיים לדבריו, וגם כאשר עשה זאת לא ציטט פילוסופים של המדע, אך הנחרצות של הצהרותיו בצד ההקשר האינטלקטואלי שבו גיבש את דעותיו מזמינים את הניסיון להתחקות אחר מקורותיהן. זו כמובן השערה בלבד, אך נראה שהן מבחינה פילוסופית והן מן ההיבט הגיאוגרפי היה הרבי קרוב ביותר בדעותיו לפילוסוף של המדע היהודי האנס רייכנבך. שניהם הדגישו את מרכזיותו של הקריטריון האמפירי במדע, לא תמכו בסיבתיות ה”רכה”, וכתוצאה מכך – ראו באי הוודאות זעזוע אוניברסלי של עצם העקרון הסיבתי, שגלי ההדף שלו הופכים כל חוק מדעי לכלל הסתברותי גרידא. גם אצל רייכנבך מצוי הרעיון לפיו תיאוריית היחסות של איינשטיין מערערת את הקביעה הוודאית שהארץ היא זו שנעה מסביב לשמש ולא להיפך (ר’ בספרו The Philosophy of Space and Time עמ’ 217).
(4.) מיקרואבולוציה פירושה שינויים שחלים במין כלשהו ומעניקים לו תכונות חדשות; ממַקרואבולוציה היא שינוי שהופך מין אחד לאחר. חוקרי אבולוציה היום אינם מקבלים את ההבחנה בין השתיים, במידה רבה בגלל ההגדרה המקובלת של “מין ביולוגי”. יצורים בני אותו מין, כפי שמקובל היום, הם כאלה שמסוגלים להתרבות ביניהם ולהביא לעולם צאצאים פוריים. לפי הגדרה זו, מינים חדשים נוצרים כל הזמן בתהליך שנקרא “התמיינות”. התמיינות מתרחשת כאשר ניתוק גיאוגרפי, מוטציות או שינוי בהרגלים יוצרים מחסום רבייתי בין בני אותו מין, וכך מולידים מין חדש.
מדבריו של הרבי מלובביץ ברור שהוא מחזיק בהגדרה שונה למושג “מין” – הגדרה שהיתה מקובלת יותר בעבר. כך הוא כותב במכתב משנת תשי”ג (1953):
עובדא ידועה לכל, שאין אף עדות נאמנה אחת ממי שהוא שראו התפתחות מין יצור אחד ממין אחר. מה שראו, ואפילו מה שמספר דארוין בעצמו בספרו המפורסם, הוא רק שינויים קלים באיזה איברים, וגם שמצאו שלדי ברואים מתים והדומים למין אחד הנמצא בחיים, ואמרו בדעתם שהשערה נכונה היא לומר שמין אחד התפתח מחברו, והוא הדבר במיני היונים ומין הסוס שעליהם נשענת שיטת ההתפתחות ביותר… ישנם כמה יצורים, הן במין הצמחים והן במין החי הנמוכים, שמשך חייהם הוא קצר ביותר, ובמילא יכול האדם לבחון מהלך השנוי בגופם במשך כמה וכמה דורות שלהם. כן ביד האדם הבוחן לשנות תנאי חייהם במדה גדולה ביותר. ולמרות כל זה לא עלה ביד אנשי המדע עד עתה לפתח מין אחד מחברו, וההישג שלהם הוא רק בזה ששינו תכונת הצמח או החי במדה ידועה או שהרכיבו שני מינים ונולד מין ממוצע, אבל לא התפתחות ממין של מדרגה נמוכה למין של מדרגה גבוהה יותר. (אגרות קודש, כרך ז’ אגרת א’תתקצו)
כלומר, עיקר הביקורת כאן מופנית לרעיון שיצור פשוט יכול להתפתח ליצור מורכב בתהליך אבולוציוני. שינוי כזה, לדעת הרבי, לא הוכח כאפשרי למרות נסיונות רבים. כדאי לשים לב, שגם ההסברים שמספק התיאור הזה לממצאי המאובנים אינם משכנעים אותו, והוא מדגיש את היותם השערה בלבד.
עם זאת, בסיום המכתב נוספת הערה המקבלת עקרונית גם את האפשרות של מקרואבולוציה:
וזאת להעיר, אשר גם אם יבוא מי[שהו] ויאמר שאפשר שיתפתח עתה מין אחד מחברו וראה זה בעיניו, אין בזה כל סתירה לדת ולאמונתנו (אף שכנ”ל זוהי תופעה מוזרה ונפלאה שאין לאיש מדעי לקבלה עד שיביאו ראיות חותכות שאמת כן הדבר), ומה שאמרתי לעיל הוא רק זה, שסדר הבריאה בפועל היה כפי שמסופר בתורתנו הקדושה, היינו שביום שלישי היה – “תדשא הארץ דשא… עץ עושה פרי למינהו“, היינו כל מין ומין בפני עצמו, כמאמר רז”ל (חולין דף ס, ב).
הערה אחרונה זו ממקדת עוד יותר את הביקורת של הרבי על תיאוריית האבולוציה. אמנם היו לו הסתייגויות רבות ממה שהוא ראה כמסקנות לא מבוססות וכהשערות רחוקות, אבל אחרי הכל, הוא לא שלל מכל וכל את עצם התהליך האבולוציוני ואפילו לא את האפשרות שמינים מפותחים ייווצרו ממינים נחותים. הוא ראה בכך תיאור בלתי סביר לחלוטין שאינו עומד במבחן אמפירי יסודי וממילא אינו מדע ראוי לשמו, אבל הסיבה העיקרית שבגללה הוא דחה את האבולוציה כתיאוריה של מוצא המינים היא סתירתה לסיפור הבריאה המקראי ולמסורת חז”ל.
