לקט מכתבים
1. התורה כפשוטה
באמור לעיל שהתורה נקראת תורת אמת ותורת חיים במובן הכי מלא של המושג, נמצאת גם התשובה לאלה שמתנגדים להשוואת התורה לספר מדעי או לתת לה מעמד מדעי. הם בוודאי צודקים בכך שהתורה היא לא, חס ושלום, ספר לימוד לפיזיקה, לרפואה, או אפילו להיסטוריה; משום שהתורה (מלשון הוראה) ניתנה כדי להורות לנו את הדרך בחיים בחיי היום-יום. אבל יחד עם זאת, היא תורת אמת בכל הפרטים שלה, כולל המאורעות ההיסטוריים שבה, וכאשר זה בא במגע עם היבט כלשהו של המדע.
2. חולשת תיאוריית האבולוציה
י״ח בטבת, ה׳תשכ״ב
הייתי שבע רצון לשמוע שהשתתפת בדיון, אבל זו היתה בהחלט הפתעה עבורי לשמוע שעדיין מציקה לך הבעיה של גיל העולם, כפי שאומרות תיאוריות מדעיות שונות אשר אינן יכולות להתיישב עם השקפת התורה שגיל העולם הוא 5722 שנה.
הדגשתי את המילה ‘תיאוריות’, משום שנחוץ לזכור, ראשית כל, שהמדע מנסח ועוסק בתיאוריות ובהיפותזות, בשעה שתורה עוסקת באמיתות מוחלטות. מדובר בשני תחומים שונים, שבהם המושג “יישוב” הוא לגמרי לא במקום.
במיוחד הופתעתי מכך שעל פי התיאור, ה”בעיה” האמורה מציקה לך עד כדי כך שהיא פלשה לתחום חיי היום יום שלך בתור יהודי, והיא מפריעה לקיום בפועל של המצוות היומיומיות…
ביסודו-של-דבר, ה״בעיה״ נעוצה בשורשה בתפיסה מוטעית של השיטה המדעית, או בפשטות, בתפיסה מוטעית על מהותו של המדע. אנחנו חייבים להבחין בין מדע שנשען על תצפיות וניסויים ועוסק בתיאור וסיווג תופעות שניתנות לצפייה, ומוגבל לתחום זה, ובין ״מדע״ שמבוסס על השערות, ומתעסק בתופעות לא מוכרות, ולפעמים אלה תופעות שלא ניתן לשכפל אותן במעבדה. המושג “השערה מדעית” הוא בעצם אי־התאמה מבחינת המינוח; שכן, האמת היא ש״מדע” פירושו “ידע”, בעוד שלאף השערה לא ניתן לקרוא ידע במובן המדוייק של המילה. במקרה הכי טוב,
המדע יכול לדבר רק במונחים של תיאוריות אותן הסיקו מתוך עובדות ידועות מסויימות והשליכו אותן על התחום הבלתי ידוע.
…נוכל עתה לסכם את החולשות וחוסר התוחלת, של כל התאוריות המדעיות כביכול, בנוגע למוצאו ואורך ימיו של היקום:
- [התצפיות נערכו] במשך תקופת זמן קצרה יחסית…
- על יסוד טווח קטן יחסית …[בונים] תיאוריות בשיטת האקסטרפולציה החלשה… המשתרעות על פני אלפי (ולדעתם מיליוני וביליוני) שנים!
- …מתעלמים [מכך שהתנאים ההתחלתיים היו] …שונים לחלוטין מאלו הקיימים במצב הנוכחי של העולם.
- …[קיומם של] יסודות רדיו־אקטיביים בשלב ההתחלתי…
- יצירת העולם, לפי תאוריות אלו, [התרחשה] …בתהליכים, ותוך שינויים בלתי מוכרים לחלוטין.
בקיצור: מכל התאוריות ה״מדעיות״ הרופפות, הרי אלו העוסקות במוצא היקום ובקביעת גילו הנן (כפי שמודים אנשי המדע עצמם) החלשות שבכולן.
… נתבונן למשל בתיאוריה ההתפתחותית של מוצא העולם, המבוססת על ההנחה שהעולם התפתח מתוך חלקיקים אטומיים ותת־אטומיים קיימים, אשר בדרך של תהליך התפתחותי התחברו כדי להוות את העולם הפיסי, אשר עליו התפתחו, איכשהו, חיים אורגניים, גם זה בתהליך התפתחותי, עד שהופיע ״הומו ספינס״ (האדם). קשה להבין למה נכון האדם לקבל ללא היסוס את בריאתם של חלקיקים אטומיים ותת־אטומיים באופן אשר הכל מודים כי אינו נודע ואינו מושג, אבל יסרב לקבל את בריאתם של כוכבי לכת, או אורגניזמים, או יצור אנושי, כפי שאנו מכירים אותם קיימים.
גם הטענה של מציאת מאובנים, בשום אופן אינה הוכחה החלטית לקדמות כדור הארץ… [כי] גם אם נניח שמשך הזמן שנותנת התורה לגיל העולם, הנו קצר מדי בשביל תהליך ההתאבנות (אם כי איני רואה איך אפשר לקבוע זאת בודאות), עדיין נוכל לקבל בקלות את האפשרות שאלקים ברא מאובנים כתבניתם, עצמות או שלדים (מסיבות הידועות לו), בדיוק כפי שיכול היה לברוא אורגניזמים חיים, אדם בשלמותו, ומוצרים מוגמרים כמו נפט, פחם, או יהלומים, ללא שום תהליך התפתחותי.
ומה שנוגע לשאלה… לשם מה היה הקב״ה צריך לברוא מאובנים בכלל? התשובה פשוטה היא: אין אנו יכולים לדעת את הסיבה מדוע העדיף הקב׳׳ה אופן כזה של בריאה על פני אופן אחר, ובכל תיאוריה של בריאה שנקבל, תמיד תישאר שאלה זו ללא מענה. השאלה ״למה לברוא מאובן״? אין לה יותר משמעות מאשר לשאלה ״למה לברוא אטום״? ובודאי שאין שאלה כזאת יכולה לשמש טענה, ועוד פחות מזה – יסוד הגיוני לתיאוריית ההתפתחות.
…תיאוריית ההתפתחות, שהוזכרה לעיל, אינה עומדת כעימות להאמור בתורה על הבריאה, כי גם אילו הוכחה התיאוריה היום, ומוטציות (תמורות) של מינים היו מוכחות בניסויים מעבדתיים, גם אז לא היה זה סותר את אפשרות בריאת העולם כפי שנאמר בתורה, שלא ע״י תהליך ההתפתחות. המטרה העיקרית שתיאוריית ההתפתחות הוזכרה כאן היתה, כדי להדגים כיצד תיאוריה מאד לא מבוססת ובלתי הגיונית מבחינה מדעית, יכולה להוליך שולל את דמיונם של אנשים לא ביקורתיים, עד כדי כך שמציעים אותה כהסבר ״מדעי״ של מסתורין הבריאה, למרות העובדה שתיאוריית ההתפתחות בעצמה לא הוכחה באופן מדעי והיא חסרת כל בסיס מדעי אמיתי.
מיותר לומר שאין זו כוונתי להשמיץ את המדע או להטיל ספק בשיטה המדעית. ברם, המדע אינו יכול לפעול אלא אם כן יניח כמה תיאוריות עבודה או היפותזות, גם אם אין אפשרות לאמת אותן (אם כי תאוריות אחדות מסרבות להיעלם גם לאחר שהמדע סתר אותן או שלל את ביסוסן – תיאוריית האבולוציה היא דוגמא לזאת), מכיון שלא היתה אפשרות להתקדמות טכנית ללא קבלת מספר ״חוקים״ פיסקליים, גם אם אין בטחון שה״חוק״ יחזור על עצמו. אולם ברצוני להדגיש, כפי שנאמר לעיל, שהמדע עוסק רק בתאוריות ולא בודאויות.
כל המסקנות או ההכללות המדעיות, יכולות להיות סבירות, במידה גדולה או קטנה יותר, בהתאם לאמצעי הזהירות שננקטו בשימוש של החוקים המדעיים הנובעים מן העובדות הניסיוניות, או עם גידול המשתנים הלא ידועים וכו’, כפי שנאמר לעיל. אם יזכור זאת, יווכח כב׳ בקלות שלא יכול להיות קונפליקט כלל בין תיאוריה מדעית כלשהי לבין התורה…
3. קבלת רעיונות אבולוציוניים?
[יו”ד אלול תש”ד]
התענגתי לקרוא מאמרו, לראות אשר הוגה דעות הוא בענינים עמוקים כאלו ומתענין בהם בהסתכלות-שכל חזקה כ”כ.
ותודתי נתונה על הציעו את רעיונו לפני ובקשתו לחוות דעתי בכ”ז.
מפני רוב הטרדות בקשר עם ההכנות של המל”ח לזמן הלמוד הממשמש ובא נתעכב המענה ע”ע ואתו הסליחה.
והנה הענינים עמוקים ביותר ולשון בנ”א דלה היא למצות את המושגים בדיוק ועל מלואם, ולכן כמה פרטים נשארו אי ברורים ונותנים מקום לספקות.
ומבלי להתערב על פרטי הענינים אשר במאמרו, אבוא בזה בנוגע לקווים כוללים אשר בו, ואחרי שאציע מסקנת מאמרו אעיר מה שנ”ל בזה.
רעיונו: כל דבר ודבר נמצא בתחלה במצב של “גרעין”. אח”כ מתפתח וגדל עד שמגיע לשלמותו – לפי מדריגתו עתה. אבל שלמות מדריגתו זו גם היא אינה אלא “גרעין” (אולי יותר טוב “הקדמה והכנה” במקום “גרעין”) ביחס למדריגתו שהוא צריך לעלות אלי’. וכך הוא עולה ממדריגה למדריגה, מתאחד עם גופים אחרים (שעברו גם הם דרך סדר ההשתלשלות בדומה לזה), והשתתפות כולם ה”ז – (form) “גרעין” אשר ממנו נצמח גוף מורכב. גוף מורכב זה משמש “גרעין” לגוף מפותח יותר וכן האלה. במדרי’ התפתחות ידועה נמצא – בסדר מדרי’ אלו – האדם. וכאן נמצא כח חדש – רוחניות ובחירה חפשית לילך ולהתנהג ע”פ חוקי ה”צמיחה” או למרות בהם.
והנה כמה פרטים נשארו אי ברורים בהצעת מאמרו:
- כיון שבחירה חפשית אינה אלא באדם ובכל ה”שאר” הכל נעשה ע”פ חקי התפתחות וצמיחה טבעיים, א”כ נמצא הבחירה חפשית אשר באדם עושה אותו לחסר לגבי כל הנמצאים כולם: באשר כולם אינם הולכים אלא קדימה, משא”כ האדם לפעמים נוסג אחור בכח הבחירה שלו.
- לא בירר מהו ה”דבר” המתפתח וצומח. לדוגמא: זורעים גרעין, גרעין זה עצמו צומח ונעשה ממנו אילן נושא תפוחים חמוצים או קטנים. אבל מגרעין אילן זה צומח אילן שתפוחיו מתוקים או גדולים יותר.
והנה א”א לומר שהגרעין הראשון התפתח לגרעין יותר טוב, כיון שגרעין הא’ אינו כבר במציאות. א”א לומר שמציאות מין אילנות תפוחים התפתח – כיון ש”מין” אינו במציאות ואינו אלא מושג ציורי. אשר שכלנו משתמש בו בהשגתו את הבריאה אשר מסביב לו, כדי להקל עליו את התפיסא וההבנה ע”י שמסדר את כל ה”תופעות” (Phenomena) לסוגים ומינים ע”פ סימנים וכללים שונים. האם כונתו לומר אשר ה”טבע” התפתח, שע”ע לא הי’ במציאות כ”א אילן שפירותיו חמוצים וע”י ההשתלמות – ה”טבע” מצמיח אילן שפירותיו מתוקים.
- לא בירר מהו האבן בוחן (Criterion) אשר ע”י נדע מהו התפתחות ומהו נסיגה לאחור.
לדוגמא: תפוחים מתוקים לגבי תפוחים חמוצים – אין זה התפתחות ודאית (absolute), אלא התפתחות אך ורק מנקונת המבט של צרכי האדם לחוד.
חוש הראי’ חד, אינו מעלה וסימן של התפתחות אלא לבע”ח הדר במקום אורה וצריך להשתמש בעיניו. משא”כ לבע”ח שאין מקום לתנאים אלו שאדרבה אינו אלא חסרון ונסיגה לאחור, כיון שאין בו תועלת והעין דורש “מזון” שימת לב אנרגי’ וכו’.
וידוע אשר הסוסים הדרים תחת האדמה במכרות הפחם באנגלי’ זה שנים רבות חוש הראי’ שלהם הולך ונחלש משנה לשנה. כן כמה מיני דגים שמצאום בנהרות וימים (lake) שמתחת לארץ במערות שאין האור חודר לשם כלל – כמעט שאין עיניהם רואות כלום או שגם אין להם עינים כלל.
בכללות יותר: גוף מפותח ומורכב יותר – ע”פ שכלנו – הוא מדרי’ נעלית ביותר – בסולם ההשתלמות – לגבי גוף פשוט ביותר (קוף ותולעת worm). אבל מנקודת המבט של הגוף עצמו ומלחמת הקיום שלו הוא להיפך: גוף פשוט (תולעת) יכול לעמוד בפני קור וחום, כשחותכים אותו לחלקים כל חלק ממנו חי בפ”ע, מזונו והצטרכותו פשוטים ומצויים ביותר, אין בו כמעט מקום לחולי וכו’, מה שאין כל זה בגוף מורכב ביותר.
- ע”פ התכנית (scheme) שלו גופות פשוטים מתפתחים בתחלה כ”א בפ”ע, אח”כ מתרכבים יחד וזהו עלי’ בההשתלמות של כל אחד מהם ונעשים גוף אחד (מורכב). וכאן באה השאלה: מהו או מי הוא המתאם – coordinator – הגדול ה”מוליך” מתחלה את כל אחד מהגופים בדרך ההתפתחות שלהם באופן כזה אשר אח”כ ישלימו אחד את חברו.
בשלמא בכל השייך לגוף זה עצמו, יש לומר אשר הכל כלול אחר איזה שייכות יש לזה ולו בעצמותו. ועכצ”ל ש”כח” המתאם זהו מה שהוא מחוץ לשני הגופים ונמצא ממעל להם, ולכן מושל על שניהם ומוליך אותם בדרך מתאימה למטרה הנמצאת גם היא מחוץ לשני הגופים.
* * *
איזה הנחות בהשייך להנ”ל מיוסדות על תורת החסידות
- הקב”ה ברא את העולם ומלואו ובכל דבר ודבר נמצא ניצוץ אלקי שהוא המהוה ומחי’ אותו בכל רגע ולולא הניצוץ הי’ חוזר לאין ואפס, אף שנמצא הוא בו בהסתר ולא בגלוי (דוגמא: אין שמת האדם נראית, ומציאותה נודעת רק ע”י הכרח השכל).
- כל מה שהניצוץ האלקי נראה ופועל יותר בדבר פלוני, הרי הדבר יותר קרוב גם בגלוי למצבו האמיתי, וא”כ עי”ז עולה הדבר ומתפתח ומשתלם יותר.
- ד’ הוא מקור החיים ועצמותו ולכן כל מה שהחיות מתגלה יותר – עלי’ היא בסולם ההתפתחות. במילא בכללות הרי צומח למעלה מדומם חי למעלה מצומח מדבר למעלה מחי.
- הבורא הוא חפשי לגמרי, כי הוא הוא שברא לא רק את המציאות אלא גם את חוקי הטבע. מעין זה – חרות ובחירה חפשית – אין אנו מוצאים אלא באדם וזהו אחת הראיות שהאדם הוא למעלה – בהתפתחות – משאר הנבראים.
- אם האדם ע”י פעולותיו בבחירה חפשית שלו עושה היפך הנרצה והראוי – וכנ”ל היינו שע”י מעשיו מוסיף הסתר על הניצוץ אלקי אשר בו או גם אשר בדבר אחר (זולל וסובא) – הרי לא לבד שלא עלה בסולם ההתפתחות אלא שעוד ירד אחורנית והוריד עמו (המאכל ומשקה וניצוץ האלקי אשר בהם) – הוסיף חורבן בעולם.
אבל אם ע”י בחירתו החפשית בחר במעשה הטוב, הרי לא זו בלבד שעלה במדריגת ההתפתחות, שזה נמצא גם בשאר הנבראים כשממלאים תפקידם, אלא שהוא הוסיף משלו, מרצונו הטוב כיון שהי’ חפשי בבחירתו ענין consructure חדש בבריאה, היינו ענין של בריאה. וכאלו נאמר שהבורא נתן כח באדם לברוא וכמרז”ל (ב”ר פצ”ח) ישראל (יעקב) בורא עולמות.
* * *
אם יש לו איזה הערות בכהנ”ל אשמח לשמוע ממנו ובכל עת הנני מוכן וכו’
