הרב פרופ’ יונתן זקס (2020-1948) שימש כרבה הראשי של בריטניה למעלה משני עשורים, והעיד על עצמו כי הושפע עמוקות הן מהרבי מלובביץ והן מהרב סולובייצ’יק, אך בגישתו לאבולוציה הדרוויניסטית הוא ממשיך את דרכו של האחרון.
בספרו “השותפות הגדולה: הדת, המדע והחיפוש אחר משמעות” הוקדש פרק לדרווין, שלא רק מסתמך על גישתו של הרב סולובייצ’יק אלא אף מרחיב אותה. הרב זקס טוען, בדומה לרב סולובייצ’יק, שהשקפת העולם היהודית תואמת את העמדה המדעית, ומדגים זאת על ידי הברכה שנאמרת על ראיית חכם מחכמי אומות העולם.
הרב זקס מכיר בכך שהדרוויניזם נראה לכאורה כמנוגד ליהדות. האבולוציה מתמקדת בתהליכי מוטציות אקראיים ועיוורים ומציגה את האדם כתוצר מקרי שלהם, באופן שמערער על משמעותו של המצב האנושי. עם זאת, טוען הרב זקס – כפי שטען הרב סולובייצ’יק לפניו, הדת והמדע הם צורות שונות של התייחסות לאותה מציאות, ואנו זקוקים לשניהם על מנת להבין את התמונה במלואה.
הדת מסייעת לנו למצוא משמעות במציאות החומרית והאדישה אותה חוקר המדע. הרב זקס ממחיש זאת על ידי תיאוריית האבולוציה, ומונה “השלכות דתיות כבירות” שניתן להפיק מן הדרוויניזם:
- אלוקים מתענג על מגוון; לא על אחידות. זהו רעיון בעל חשיבות הן מבחינה אקולוגית והן מבחינה תיאולוגית, ולפיו הנסיון לכפות אחידות על המגוון הוא בגידה בכוונותיו של הא-ל.
- היוצר יצר יצירה יצירתית. לא רק האנושות אלא כל הטבע. לא יקום סטטי ומכניסטי אלא בריאה גדלה, צומחת ומתפתחת. “פעולותיהן המתואמות של המוטציה הגנטית והברירה הטבעית הן הדרך הפשוטה ביותר ליצור מגוון מתוך אחדות, פשטות מדהימה המביאה לידי מגוון שמעבר לכל דמיון”.
- כל החיים חולקים מקור משותף. אחדות בשמים יוצרת מגוון על הארץ.
- החיים הם שפה. הרב זקס טוען שהמדע והדת – החל מהתנ”ך, משתמשים באותה מטאפורה: מה-DNA ועד “ויאמר אלוקים יהי… ויהי…”, מכוחן המיסטי של אותיות המאמר האלוקי ועד הקודים של בינה מלאכותית.
- הזיקה ההדדית של כל החיים, כולל המוצא המשותף של הצמחים, בעלי החיים ובני האדם. כאן מזכיר הרב זקס במפורש את הרב סולובייצ’יק, שראה את “רצף הצומח-חי-אדם” כאחת מנקודות ההשקה של האבולוציה עם ההשקפה היהודית המקורית.
