רבני הציבור החרדי נוטים בדרך כלל להתנגד לתיאוריית האבולוציה. יוצא מן הכלל חשוב הוא הרב גדליה נָדֵל (1923-2004) שהיה מגדולי תלמידיו של ה"חזון איש", (הרב אברהם ישעיה קרליץ, 1878-1953). למרות היותו פוסק חרדי מובהק, רב שכונה בבני ברק ומראשי כולל 'חזון איש', קיבל הרב נדל את האבולוציה, והבין אותה כמציגה את התקדמות הבריאה משלב לשלב, ברצון ה' הפועל באמצעות כוחות הטבע (1). לעצם תפיסתו (של ספורנו), שבריאת האדם בצלם א-להים זהו סופו של תהליך ארוך, שראשיתו ביצור לא שכלי… ההולך ומתקדם עד שנתן לו השכל האנושי, ובמקביל גם הצורה הפיסיולוגית של האדם המוכרת לנו – מסתבר שזהו תיאור נכון.
ההוכחות של דרווין, ושל חוקרי המאובנים לקיומם של שלבים קודמים כאלה נראות משכנעות. הטעות של דרווין היא בראיה הכללית של הדברים, המתחמקת מן השאלה איך נוצרו השינויים. אך עם ההכרה ברצון הא-להי הפועל בטבע באמצעות המלאכים – אין לנו שום צורך לשלול את תיאור המאורעות כפי שהחקירה המדעית מציגה אותם (שם עמ' ק).
הרב נדל מאמין עקרונית לאנשי המדע בנושא אבולוציה, כפי שפוסק ההלכה מאמין להם בנושאי רפואה, ולכן, אם מסקנות המדע משכנעות – הוא מקבל אותן כאמיתיות. שנית, בעקבות הרמב"ם ובדומה לרב קוק, הוא אינו נצמד לפשט המילולי, ולכן מפרש את המילה "יום" כתקופה אם יש בכך צורך.
לכתחילה, הרב נדל אינו מנסה ללמוד נתונים מדעיים או תיאורים ביולוגים מהתורה: "התורה איננה ספר היסטוריה, מדע או פילוסופיה. התורה היא ספר בעל מטרה מוסרית" (שם עמ' עז). אמנם, בשונה מהרב קוק, שיחסו החיובי לתיאוריה נבע מהתאמתה לתורת הקבלה [קישור], הרב נדל קיבל אותה מעצם היותה תיאוריה מדעית משכנעת.
הערות
(1) כשהוא דן בסתירה שבין תיאור הזמנים המקראי לתיאור הזמן המדעי הוא כותב:
המלה 'יום' יכולה להתפרש גם כתקופה. מצאנו שחז"ל אומרים: "יומו של הקב"ה אלף שנים". הרי ש'יום' אינו מוכרח להיות בכל מקום במשמעות של יום שמשי… ישנן הוכחות מדעיות רבות ושונות, בדרכים מדויקות שנבחנו על פי הניסיון, שמתרחשים בטבע תהליכים, שמאז שהתחילו להתרחש עברו מיליוני שנים. יש בדיקות רדיואקטיביות, ויש שרידים מאובנים שנמצאו, ויש בדיקות של שכבות גיאולוגיות, ושל העומק המשתנה של הנהרות, ועוד ועוד, ומכולם מגיעים לאותן המסקנות על גיל העולם.
טעות היא לחשוב שהכל שקר. בענייני פיקוח נפש – העניינים החמורים בתורה – אנחנו סומכים על המדענים ללא פקפוק. כשרופא נותן תרופה שייצרו לפי נוסחאות מדעיות, או מנתח את העין או את המוח באמצעות מכשירים מתוחכמים – אתה סומך עליו. אין אתה חושש שאולי הוא משקר. גם לגבי קביעת גיל העולם אין סיבה לחשוב שהמדענים משקרים.
…אלא מה, בתורה כתוב "ששת ימים"? – בשביל זה כתב הרמב"ם את ספרו, בשביל שתדע שאפשר לפרש ביטוי בתורה לא כהוראתו המילולית. ואם השכל מחייב כך, ודרכי הלשון מאפשרים זאת – חובה עליך לפרשו במשמעות מושאלת, בדרך משל. בעניננו: מכיון שיש הוכחות שכליות משכנעות שהעולם קיים יותר מששת אלפים שנה – עליך לפרש ש'יום' בששת ימי בראשית פירושו תקופה. אין אתה יכול, ואסור לך, להשליך את השכל אחרי גוך.
המסורת שבידינו שמנין ימי עולם הוא ה' אלפים תשנ"ו שנים – היא מסורת ברורה ואמיתית… הוא בודאי המנין הנכון. אבל צריך לדעת מהיכן המנין הזה מתחיל. אין ספק שהוא אינו מתחיל מן היום הראשון של הבריאה. אז עוד לא היה אדם, ולא היה מי שימנה (בתורתו של ר' גדליה, עמ' צא-צב).